קסמו של הפורטרט
הפורטרט מציג את פלג הגוף העליון של האדם במטרה לשדר את אופיו של המצולם או במקרים מסוימים אפילו את סיפור חייו בפריים אחד. צילום פורטרטים נשמע אולי תחום צילום פשוט יחסית אך הצלחתו תלויה במספר רב של גורמים.
את צילומי הפורטרט אפשר לחלק לשני סוגים עיקריים:
הסוג האחד הוא צילום מהמרחב הטבעי של הדמויות (ברחוב או בטבע, לדוגמה). צילום זה מאפשר לצלם להציג בצורה יצירתית את הנושא ולספר דרך העדשה את הסיפור שמתרחש מולו.
הסוג השני הוא צילום יזום, בחוץ או בסטודיו. כשאור הזרקורים מופנה למצולם, הוא נכנס מבלי שיתכוון לעמדת "שחקן" והסיטואציה מוציאה אותו ממצבו הטבעי. בצילום מהסוג הזה התוצאה אינה תלויה רק בצלם אלא בגורמים מלאכותיים נוספים.
לפעמים אפשר להתרשם מהדמויות על פי הבעות הפנים ופרטי הלבוש שלהן ללא מאמץ, אך המבט, ללא ספק, הוא אחד הנתונים החשובים ביותר. המבט הוא המראה של החיים והסודות, כשהוא מכוון ישירות למצלמה הוא משדר מונולוג דמיוני אין סופי וכשהוא בכיוון אחר אפשר לנחש את המחשבות שעוברות בראשו של המצולם.
יובל דיין - מבט ישיר, צילום יזום
מראה קיצוני, צבעוניות, כובע, קמטים או אפילו חיוך הם דוגמאות לאלמנטים שיכולים להשפיע על בחירת המצולם. הצלם נחשף לנתונים נוספים שאינם מופיעים בתמונה וביניהם הגוף התחתון, תנועה, התנהגות, דיבור וכו' שעוצמתם לפעמים לא פחות חשובה כדי לאפיין את הדמויות ובפורטרט מוצלח המתבונן יכול לדמיין גם אותם.
מראה קיצוני צבעוניות אפרת גוש - המבט הוא מראה
פורטרטים מוצגים בצבע או בשחור לבן. בצילום שחור לבן יודגשו רגש וניגודיות, אך גם יוסתרו פרטים שאולי רק בצבע ניתן לזהות. פריטי לבוש בולטים, לדוגמה, יקבעו את ההחלטה של הצלם לבחור בצבע אם הוא התכוון ליחס להם חשיבות.
סיפור חיים בשחור לבן
נתקלתי לא פעם ברחוב בדמויות שהבעתם שיקפה את רגשותיי נכון לרגע הצילום, מה שגרם לי, ללא היסוס, להכניס אותן למאגר הפורטרטים האישי שלי. הרגשתי לרגע כמו משורר שמסדר את מחשבותיו על דף נייר לבן. ההבעה הקפואה בצילום היא כמו שורת מילים אישית שיוצאת מהלב ומועברת משם לעולם וזהו קסמו של הפורטרט.
משה צ'יטיאת
